מאי 30 2010

רשלנות רפואית באורטופדיה / אורטופדיה / אורתופדיה /באורתופדיה

רשלנות באורטופדיה- אורטופדיה

אורטופדיה היא התחום ברפואה העוסק בבעיות ומחלות במערכת השלד, והשרירים. מגוון הבעיות והמחלות האורטופדיות האפשריות הוא רחב ביותר, לדוגמא, שברים, דלקות גידים, ומחלות סרטניות. באותו אופן גם האפשרויות לרשלנות רפואית בתחום האורטופדיה הן רבות ביותר.

מקרי רשלנות רפואית באורטופדיה

ישנן בעיות רפואיות ייחודיות לתחום כגון שברים. כמו כן, לחלק מהבעיות ישנם טיפולים כגון זריקות סטרואידים שאינן מתאימות למצב הבריאותי של כל אדם. כך לדוגמא, מתן סטרואידים לאדם סוכרתי מבלי ליידע אותו על כך יכול להוביל לעליה לכאורה בלתי מוסברת ברמות הסוכר שלו בדם.

סוגי רשלנות רפואית אורטופדיה:

• אבחון שגוי, מאוחר או חוסר אבחון של בעיות ומחלות אורטופדיות שונות. אבחון מאוחר של שבר הוא בעייתי מאד ויכול לגרום למטופל נזק בלתי הפיך.

• מעשים או מחדלים רשלניים שעשויים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על הליך רפואי שאינו מתאים, ושהחמירו את מצבו הרפואי של המטופל או הסבו לו נזק גופני. לדוגמא, אבחון שגוי של שבר כנקע ולכן רק חבישה של הרגל במקום גיבוס או ניתוח.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת התחקות אחר רקע אישי של המטופל: תעסוקה (עבודה על מחשב יכולה להחמיר את המצב אצל אדם הסובל מתסמונת המנהרה הקרפלית) מצב בריאותי, גיל, מין, שיכולים להעמיד את האדם בקבוצת סיכון.

• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות מתאימות ואי הפניה לביצוע בדיקות הדמיה (רנטגן) ובדיקות דם.

• רשלנות בפענוח בדיקת רנטגן, שיכולה להיות לה השלכה במקרה של שבר לדוגמא.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת

• ביצוע ההליך הרפואי בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטיה מאמות המידה, הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.

• רשלנות במרשם תרופות, כאשר התרופות אינן מתאימות מבחינת סוג, ומינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר. לדוגמא, שימוש בתרופות נוגדות דלקת, הנפוץ מאד להקלה על שרירים תפוסים, יכול להיות מסוכן עבור אנשים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, או בעיות בכליה.

פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית אורטופדיה:

ת.א. 0093/02 איתמר נ' מ"י- התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנתבעות בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו במהלך ניתוח שעבר בבית החולים איכילוב המופעל על ידי הנתבעות (מדינת ישראל ועיריית תל אביב יפו). במהלך שנת 2001 חש התובע בגוש ביד ימין ולכן פנה לרופא. אורטופד מטעם קופת החולים הפנה את התובע לבדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זו הופנה התובע לבדיקה נוספת- ביופסיית מחט תחת בקרת CT על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. בדיקה זו לא העלתה תוצאה חד משמעית. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאת הגוש, כאשר במהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל הגיד של שריר הביצפס שהיה בתוך רקמת הגידול. הדוח שלאחר הניתוח קבע שהגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של העצב הרדיאלי. בדנן, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של 100,000 ₪.

לשאלות בנושא: פורום רשלנות רפואית

סגור לתגובות

התגובות סגורות.