יוני 09 2010

רשלנות בית חולים איכילוב

רשלנות רפואית של בית חולים איכילוב

בית חולים הוא המוסד העיקרי שבו מבוצעים הליכים רפואיים מורכבים או טיפולי חירום, לכן חלק גדול מכלל תביעות רשלנות רפואית מוגשות כנגד בית חולים. על אף המאמצים הרבים בהם נוקטים בתי החולים כל הזמן, הנהלים, בקרות האיכות, הועדות, והנציגים האחראים, לא ניתן למנוע את כל מקרי הרשלנות הרפואית המתרחשים בתוך כתלי בית החולים.

הנתבע במקרי רשלנות רפואית בבית חולים ממשלתי (לדוגמא איכילוב)

במקרה שבו אירעה רשלנות רפואית של בית חולים כגון איכילוב השייך למדינת ישראל, תוגש תביעת רשלנות רפואית כנגד ה"כיס העמוק" במקרה זה, והיא מדינת ישראל. תביעות רשלנות רפואית נגד בית חולים מוגשת בדרך כלל נגד "הכיס העמוק", כלומר הגורם האחראי בעל האמצעים הרבים ביותר לפצות את הניזוק בגין הנזקים שארעו לו בעטייה של הרשלנות האמורה.

רשלנות רפואית של בית חולים איכילוב

• אבחון שגוי, מאוחר, או מוטעה של מחלות/הפרעות. רבות מכלל תביעות רשלנות רפואית עוסקות באבחון שגוי, מאוחר, או מוטעה של מחלות/הפרעות בבתי החולים השונים.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופל על ידי הצוות המטפל הכוללת לדוגמא גיל, רקע תורשתי, סיבת ההפניה למיון, הטיפול התרופתי של המטופל כולל תוספי תזונה ותרופות ללא מרשם, ועוד. כמו כן התעלמות מהתסמינים המתוארים על ידי המטופל.

• הפרת חובת סודיות רפואית. על הצוות הרפואי חלה חובה של סודיות רפואית כלפי מטופל. כך לדוגמא, בית החולים לא יכול למסור מידע על מטופל אלא אם כן נדרש לעשות זאת לפי דרישת החוק.

• אובדן/השמדת רשומות רפואיות. החקיקה במדינת ישראל מחייבת את הצוות הרפואי לתעד את הטיפול בחולה.

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר תוצאות הבדיקות של המטופל.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שהפרוצדורות והאשפוז בבית החולים ייעשו באופן חוקי, חלה על בית החולים והצוות המטפל בו חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת.

• התעלמות מביצוע הבדיקות הרלבנטיות לתחום.

• רשלנות במתן תרופות, מבחינת סוג, מינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר.

רשלנות בית חולים- פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית של בי"ח איכילוב

ת.א. 0093/02 איתמר נ' מ"י- התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנתבעות בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו במהלך ניתוח שעבר בבית החולים איכילוב המופעל על ידי הנתבעות (מדינת ישראל ועיריית תל אביב יפו). במהלך שנת 2001 חש התובע בגוש ביד ימין ולכן פנה לרופא. אורטופד מטעם קופת החולים הפנה את התובע לבדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זו הופנה התובע לבדיקה נוספת- ביופסיית מחט תחת בקרת CT על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. בדיקה זו לא העלתה תוצאה חד משמעית. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאת הגוש, כאשר במהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל הגיד של שריר הביצפס שהיה בתוך רקמת הגידול. הדוח שלאחר הניתוח קבע שהגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של העצב הרדיאלי. בדנן, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של 100,000 ₪.

סגור לתגובות

התגובות סגורות.