יוני 29 2010

רשלנות בהרדמה- רשלנות רפואית של מרדים

רשלנות רפואית בהרדמה

אלחוש הוא פעולה מכוונת שמטרתה ליצור טשטוש או חוסר הכרה אצל המטופל, וזאת במטרה לטפל בו מבלי לגרום לכאב. את האלחוש ניתן לבצע בשיטות שונות, בין היתר באמצעות מתן תרופות נרקוטיות. ישנם סוגים שונים של הרדמה, כאשר כל אחד מהם מיועד לביצוע פרוצדורות רפואיות אחרות. רשלנות בהרדמה היא מסוכנת מאד משום שהיא יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכות בגוף עד כדי מוות.

מקרי רשלנות רפואית בהרדמה

ישנם סוגים שונים של הרדמה: הרדמה כללית, הרדמה מקומית, והרדמה אזורית. לכל אחת מההרדמות יכולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים משל עצמה. לעיתים יש צורך בשילוב של מספר סוגי הרדמות לצורך טיפול.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית הרדמה

• פגיעה כתוצאה מהחדרת צינור ההנשמה לקנה הנשימה. הפגיעה יכולה להיות פגיעה במיתרי הקול, כאבי גרון, אי נוחות בבליעה, בחילות והקאות, מורסות וזיהומים, נזק לשיניים ולקנה הנשימה, תסמונת החום הממאיר, ושוק אנאפילקטי.

• ביצוע ההרדמה על ידי רופא שאינו מוסמך לכך

• רשלנות במתן תרופות ההרדמה. מתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר.

• העדר הסכמה מדעת.

• התרשלות בבחירת סוג ההרדמה המתאימה לפרוצדורה המסוימת. לדוגמא, על מנת למנוע תזוזה של מבוגר בזמן ניתוח קטן בעור מספיקה הרדמה אזורית. לעומת זאת אצל תינוק ייתכן ויהיה צורך בהרדמה כללית או לפחות בטשטוש.

• ביצוע ההרדמה תוך סטייה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר ותוך הפרת חובת הזהירות.

• תחושת אי נוחות, לחץ, אי תחושה, הגבלה בתנועה, זיהום מקומי, כאבי גב, מורסה, כאבי ראש, או פגיעה קבועה בגפיים וכיס השתן כתוצאה מהרדמה אזורית.

• אי הקפדה על בטיחות המנותח במהלך הניתוח.

• התרשלות בהתמודדות המיידית עם מצבי החירום המתרחשים בזמן הניתוח או מיד לאחריו כדוגמת חזה אוויר.

• התרשלות בביצוע המטרות ותפקידי הרופא המרדים הכוללים: מניעת כאב בזמן הניתוח ואחריו, מניעת תזוזה של המנותח בזמן הניתוח, והרפיית שרירי המנותח.

פסקי דין- רשלנות רפואית בהרדמה

ת"א 28900/01 רואס נ' מ"י- התובעת נדרשה לעבור ניתוח קיסרי בלידת בנה הבכור. הרופאים הציבו בפני התובעת שתי אפשרויות, הרדמה אפידוראלית חלקית או הרדמה מלאה. התובעת בחרה לעבור הרדמה מלאה שכתוצאה ממנה סבלה מצרידות במיתרי הקול עקב הכנסת צינור ההנשמה (טובוס), שהתברר שהיא נזק תמידי למיתרי הקול כתוצאה מההרדמה. התובעת תבעה בטענה לאי הסכמה משום שלא הובהרו לה ההבדלים בין הרדמה חלקית למלאה ולא הוסבר לה כי הרדמה מלאה עלולה לגרום לנזק תמידי למיתרי הקול. בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי וקבע כי גם אם היו מסבירים לתובעת את הנזקים האפשריים כהלכה עדיין היא הייתה בוחרת בביצוע הניתוח בהרדמה כללית ולכן לא נפסק לה פיצוי מלא בגין הצרידות שנגרמה לה. הפיצוי לתובעת התבסס במקרה זה על הפגיעה באוטונומיה

למידע נוסף: רשלנות רופא מרדים

סגור לתגובות

התגובות סגורות.