מאי 04 2010

פיצויים על תביעת תאונת עבודה- הרמת מטען כבד

התובע, יליד 1985, יהיה מיוצג בתביעה זו ע"י משרד עו"ד ענת מולסון, וכתובתו למשלוח דואר תהיה המען הנקוב לעיל.

2.         הנתבעת מס' 1 הייתה בכל הזמנים הרלבנטים לתביעה, מעבידתו של התובע, והינה חברה רשומה בישראל העוסקת בייצור מוצרי תעופה. [להלן: הנתבעת]. התובע עבד אצל הנתבעת, כפועל ייצור.

3.         הנתבעת מס' 2 הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר בכל המועדים הרלבנטים לתובענה זו, ביטחה את הנתבעת מס' 1 בפוליסת צד ג', [להלן: "הפוליסה"], ו/או בכל פוליסה רלבנטית אחרת הנותנת כיסוי ביטוחי לנזקים מסוג אלו אשר ארעו לתובע.

4.         נדרש התובע להרים לבדו חלק של כנף מטוס (הדופן הפנימית של הכנף שמינוחה המקצועי הינו SPAR), אשר אורכו כ 3 מטרים, והיה עשוי מתכת שמנונית וכבדה. לפתע, החליק חלק המתכת מידיו של התובע ונפל על כף רגלו הימנית.

5.         כתוצאה מנפילת חלק המתכת על רגלו, נפגעה כף רגלו הימנית של התובע בצורה קשה. התובע, אשר לא היה מודע כלל לחומרת פגיעתו לא פנה לטיפול תוך הנחה מוטעית כי הכאבים יחלפו מאליהם.

6.         ואולם, כאביו של התובע החמירו, כף רגלו התנפחה, קיבלה גוון סגלגל והוא לא יכול היה להזיזה. לפיכך, פנה התובע ביום 4/8/02 לסניף קופ"ח במקום מגוריו, ובהוראת הרופא נחבשה רגלו בחבישה אלסטית.

מצ"ב תעודה רפואית כנספח א' לכתב התביעה.

7.         התובע יטען כי הנתבעת מס' 1 חבה בפיצויו המלא בגין נזקיו, תוצאת הפגיעה, כפי שיפורטו להלן. הנתבעת מס' 2 אחראית לנזק בהיותה המבטחת של הנתבעת מס' 1.

8.         התובע יטען כי בנסיבות המקרה חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", וכי לא ידע, ולא יכול היה לדעת, מהן הנסיבות שגרמו לפגיעה, וכי הנזק נגרם ע"י נכס אשר לנתבעת מס' 1 הייתה שליטה מלאה עליו, וכי הארוע שגרם לפגיעה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעת לא נקטה זהירות סבירה, ולכן נטל הראייה עליה להוכיח כי לא הייתה בארוע הפגיעה התרשלות אשר תחוב בגינה.

9.         לחילופין, יטען התובע כי הפגיעה ארעה עקב רשלנותה הבלעדית ו/או המכרעת והחמורה של הנתבעת מס' 1 ו/או מי מעובדיה ו/או שלוחיה ו/או נציגיה ו/או מי מטעמה, אשר התבטאה, בין היתר, במעשיהם ו/או מחדליהם ו/או בהפרת חובות חקוקות כמפורט להלן:

א.         לא סיפקה לתובע סביבת עבודה תקינה במפעל. ו/או,

ב.         דרשה מהתובע לבדו להרים חלק מתכת כבד, ארוך ושמנוני. /ואו,

ג.          לא סיפקה לתובע אמצעי שינוע על מנת להרים את חלקי המתכת הכבדים. ו/או,

ד.         לא הסבירה לתובע כלל, כיצד עליו לבצע את עבודתו והוא נאלץ ללמוד את העבודה מאחד מעובדי הנתבעת. /ואו,

ה.         לא הדריכה את התובע כיצד עליו להרים באופן נכון משאות כבדים. /ואו,

ו.          לא דאגה לקיים פיקוח ו/או פיקוח תקין על תנאי העבודה אצלה. ו/או,

ז.          לא דאגה להימצאותו של אחראי משמרת במקום, בזמנים הרלבנטים לארוע. ו/או,

ח.         דרשה מהתובע לבצע עבודה מבלי שהיו לו את הכלים המתאימים לכך. ו/או,

ט.         צמצמה בצורה רשלנית את מצבת כוח האדם, כך שעל העובדים הוטל עומס עבודה כבד, ובתוכם התובע. ו/או,

י.          עשתה מעשה שלא כדין ולחילופין חדלה מחובה משפטית כאשר המעשה או המחדל סיכנו את הבטיחות, הבריאות והנוחות של העובדים, והתובע בתוכם. ו/או,

יא.        לא נהגה כדרך שמעבידים סבירים במפעל ייצור היו נוהגים באותן נסיבות. ו/או,

יב.        הפרה את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל –1970. ו/או,

יג.         הפרה הוראות כל דין.

10.        בעקבות הפגיעה סבל התובע מכאבים עזים ובלתי פוסקים בכף רגל ימין ומהגבלות תנועה קשות. הכאב לווה בנפיחות, אדמומיות והזעה תמידית בכף הרגל, והועלה חדש כי התובע סובל מתסמונת RSD או CRPS.

11.        התובע החל עובר מספר סדרות של טיפולי פיזוטרפיה משקמת ורגלו קובעה בסד מסוג "אייר קאסט" למשך 3 חודשים. לאחר מכן נאלץ התובע להמשיך ולהתהלך בעזרת מקל הליכה למשך שנה בקירוב.

מצ"ב תיעוד רפואי רלבנטי כנספח ב' לכתב התביעה.

12.        נוכח מצבו הרפואי הקשה של התובע לאחר פגיעתו בתאונה, ומאחר והתקשה לדרוך על הרגל, וכל שכן לבצע פעולות פיזיות, שהה התובע באי כושר מלא לתקופה ארוכה, עד ליום 31/12/02.

מצ"ב תעודות אי כושר כנספח ג' לכתב התביעה.

13.        המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובע כנפגע עבודה וקבע כי לתובע הייתה נכות זמנית מיום 1/11/02 ועד ליום 31/10/03 בשעור של 10%.

מצ"ב העתק קביעת המוסד לביטוח לאומי כנספח ד' לכתב התביעה.

14.        מצבו הקשה של התובע לא איפשר לו לחזור לעבודתו אצל הנתבעת, ולפיכך ביום 18/12/01 פוטר התובע מעבודתו נוכח העדרותו הממושכת.

מצ"ב העתק מכתב הפיטורין כנספח ה' לכתב התביעה.

15.        מאז התאונה וכתוצאה מפגיעתו סובל התובע מכאבים קשים בכף רגל ימין. בנוסף סובל התובע מהגבלה ממשית בתנועותיו והוא מתקשה בניידות נוכח צליעתו. בהמלצת רופא תעסוקתי נמנע התובע מכל עבודה הדורשת עמידה, הליכה ואימוץ רגל ימין, שהיא רגלו הדומיננטית.

מצ"ב העתק מכתב רופא תעסוקתי כנספח ו' לכתב התביעה.

16.        התובע יטען כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית, במיוחד נוכח העובדה כי בשל מצבו הרפואי ומגבלותיו התפקודיות, לא הצליח לשוב למעגל העבודה לאחר התאונה, למשך תקופה ארוכה מאוד.

רק לפני כחודשיים, כשנתיים לאחר התאונה, הצליח התובע למצוא עבודה, אשר אינה דורשת ממנו כל מאמץ פיזי, ואשר גם בה הוא מתקשה מאוד.

בשל חסרון כיס לא מוגשת בשלב זה חוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגי, ואולם התובע שומר על זכותו לצרף חוות דעת במועד מאוחר יותר.

17.        עובר לתאונה היה התובע אדם בריא וחסון אשר תפקד ללא קושי. בעקבות התאונה מתקשה התובע למצוא עבודה המתאימה ליכולותיו הרפואיות.

18.        בעקבות פגיעתו בעבודה נגרמו לתובע הפסדי שכר. כן נפגעו כושר עבודתו ויכולת השתכרותו לעבר ולעתיד, זאת בהיותו בן 24 בלבד.

19.        בשל נזקיו כתוצאה מהפגיעה, נזקק התובע לטיפולים רפואיים רבים, לרבות טיפולי פיזיוטרפיה, טיפולים אלטרנטיביים ארוכים וטיפולים תרופתיים, ונגרמו לו בעבר וייגרמו לו בעתיד הוצאות הכרוכות בקבלת הטיפולים.

20.        בשל נזקיו כתוצאה מהפגיעה, נפגע כושר עבודתו היומיומי של התובע, והוא נזקק בעבר ויזדקק בעתיד לעזרת הזולת.

21.        בשל נזקיו כתוצאה מהפגיעה, נזקק התובע לנסיעות מיוחדות, ונגרמו לו בעבר, ויגרמו לו בעתיד, הוצאות הכרוכות בנסיעות ובניידות.

22.        בעקבות הפגיעה נגרמו לתובע נזקים מיוחדים כדלקמן:

א.         הפסדי שכר-                                                                                 150,000 ש"ח.

ב.         עזרת הזולת, לרבות ע"י בני משפחה-                                                50,000 ש"ח.

ג.          נסיעות-                                                                               50,000 ש"ח.

ד.         טיפולים רפואיים והוצאות שונות-                                          40,000 ש"ח.

___________________________________________________________

סה"כ                                                                                          240,000 ש"ח.

23.        בית המשפט הנכבד מתכבד להעריך את נזקיו הכללים של התובע בראשי הנזק הבאים:

א.         כאב וסבל.

ב.         הפסד שכר ופנסיה.

ג.          עזרת הזולת.

ד.         הוצאות רפואיות, לרבות הוצאות נסיעה.

24.        לבית המשפט הנכבד, הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה לאור מקום מושבה של הנתבעת מס' 2.

25.        אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעות לדין, ולחייבן ביחד ולחוד לשלם לתובע את מלוא נזקיו המיוחדים והכלליים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ

סגור לתגובות

התגובות סגורות.