יוני 20 2010

מצוקה נשימתית- רשלנות רפואית

במקרים רבים של איחור באבחון או בטיפול במקרים של מצוקה נשימתית, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.

סקירה של מחקרים מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית אשר פורסמה לאחרונה על ידי תאגיד קוקריין כללה 84 פעוטות בני פחות משנתיים אשר סבלו מדלקת סימפונונות חריפה (Acute bronchiolitis) על רקע RSV ואושפזו בטיפול נמרץ ילדים. נמצא כי טיפול בהליאוקס (Heliox), שילוב של חמצן והליום, הפחית באופן משמעותי מצוקה נשימתית בשעה הראשונה לאחר התחלת הטיפול, ללא הפחתה בשיעור האינטובציות, בצורך בהנשמה מלאכותית או במשך השהות ביחידה לטיפול נמרץ.

דלקת נגיפית חריפה של הסימפונונות (Acute viral bronchiolitis) קשורה בחסימת נתיב האוויר וזרימת גז מערבולתית.

הליאוקס (Heliox), שילוב של חמצן והגז האינרטי הליום, עשוי לשפר את זרימת הגז דרך נתיבי אוויר בעלי תנגודת גבוהה ולהפחית את עבודת הנשימה.

להעריך את הטיפול בהליאוקס בנוסף לטיפול הרפואי המקובל בדלקת חריפה של הסימפונונות בפעוטות.

החוקרים ערכו חיפוש ברשומה המרכזית של קוקריין למחקרים מבוקרים (Cochrane Central Register of Controlled Trials – CENTRAL), אשר כוללת את הרשומה של קוקריין המתמחה בזיהומים נשימתיים חריפים (Cochrane Acute Respiratory Infections Group's Specialised Register), MEDLINE (1966 עד יוני 2009), EMBASE (יוני 2009), LILACS (מאי 2009) ואתר האינטרנטשל איגוד הבריאות הלאומי (NIH web site, מאי 2009). בסקירה נכללו מחקרים מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית ומחקרים שהיו כביכול מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית (quasi-RCTs) בנושא טיפול בהליאוקס בפעוטות הסובלים מדלקת חריפה של הסימפונונות. איסוף וניתוח הנתונים בוצע על ידי שני כותבים אשר הפיקו את הנתונים באופן בלתי תלוי והעריכו את איכות המחקרים. החוקרים שילבו (pooled) נתונים ממחקרים פרטניים.

בסקירה נכללו ארבעה מחקרים בהם השתתפו 84 פעוטות בני פחות משנתיים אשר סבלו ממצוקה נשימתית משנית לדלקת הסימפונונות שנגרמה על ידי נגיף נשימתי סינסיציאלי (respiratory syncytial virus – RSV) באופן שהצריך אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים (PICU). החוקרים מצאו כי פעוטות שטופלו באינהלציה של הליאוקס השיגו ציון קליני נשימתי ממוצע נמוך יותר באופן מובהק בשעה הראשונה לאחר התחלת הטיפול בהשוואה לאלה שטופלו באינהלציה של אוויר או חמצן (הבדל ממוצע – 1.15-, רווח סמך 1.98- עד 0.33-, p=0.006, n=69). לא נמצאה הפחתה קלינית מובהקת בשיעור האינטובציות (יחס סיכון 1.38, רווח סמך 0.41-4.56, p=0.60, n=58), בצורך בהנשמה מלאכותית (יחס סיכון 1.11, רווח סמך 0.36-3.38, p=0.86, n=58), או במשך השהות ביחידה לטיפול נמרץ (הבדל ממוצע – 0.15- ימים, רווח סמך 0.92- עד 0.61, p=0.69, n=58). לא דווחעל תופעות לוואי הקשורות בשימוש בהליאוקס.

ראיות עכשוויות מצביעות על כך שתוספת של טיפול בהליאוקס עשויה להפחית באופן משמעותי את הדירוג הקליני להערכת מצוקה נשימתית בשעה הראשונה לאחר התחלת טיפול בפעוטות הסובלים מדלקת חריפה של הסימפונונות על רקע נגיף נשימתי סינסיציאלי. למרות זאת, לא היתה הפחתה בשיעור האינטובציות, בצורך בהנשמה מלאכותית או במשך השהות ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. דרושיםמחקרים נוספים שיהיו אחידים בבחינת אופן מתן ההליאוקס. מחקרים שכאלה יספקו את המידע הדרוש באשר למקום המתאים להליאוקס בלוח הזמנים הטיפולי במקרים קשים של דלקת הסימפונונות.

סגור לתגובות

התגובות סגורות.