מאי 30 2010

חוק זכויות החולה- רשלנות רפואית

מטרת חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 היא לקבוע את זכויות האדם הפונה לטיפול רפואי ולהגן על כבודותו ופרטיותו. החוק קובע זכות לטיפול רפואי וקובע בין השאר את זכותו של האדם לקבל טיפול רפואי ללא אפליה על רקע גזע, מין או דת, וכמו כן קובע את זכותו של האדם לשמירה על פרטיותו בקבלת טיפול רפואי. כמו כן החוק קובע חובה חוקית לפיה על מנת לתת למטופל טיפול רפואי כלשהו על הצוות למסור למטופל את כל המידע הנדרש על מנת להחליט על הסכמתו לביצוע הפרוצדורה. כך, ביצוע הפרוצדורה ייעשה רק לאחר שהחולה ייתן הסכמה מדעת לטיפול זה.
מקרי רשלנות רפואית- חוק זכויות החולה
החוק קובע לדוגמא כי כל מטפל חייב לתעד ברשומה רפואית את מהלך הטיפול בחולה. הרשומה תכלול את פרטיו המזהים של החולה, מידע לגבי הטיפול הרפואי שקיבל, עברו הרפואי של המטופל, מצבו הנוכחי, והוראות הטיפול. על אף הזלזול לעיתים מצד הצוות הרפואי בחובה זו, החובה לתעד מידע זה בכתב היא קריטית למתן טיפול הולם למטופל. לדוגמא, מטופלים שעוברים סדרת בדיקות לא תמיד זוכרים או בקיאים באיזה בדיקות עברו, ושלא לדבר על מה התוצאות שהתקבלו מבדיקות אלו. דוגמא אחרת, היא היעדר ו/או רישום שגוי של מינונים או תרופות שניתנו למטופל. לדוגמא, מטופל סוכרתי המטופל באינסולין ולא נרשם המינון התרופתי או אופן מתן התרופה בגליונו, יכול למצוא את עצמו ללא מינון מתאים של אינסולין, וחשוף לרמה גבוהה מידי או נמוכה מידי של סוכר בדם.
פסק דין- חוק זכויות החולה

ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בי"ח לניאדו- אמם של המערערים נפטרה עקב כישלון בניתוח חירום שנערך בה בבית החולים. התובעים הגישו תלונה למנכ"ל משרד הבריאות, שמינה ועדה לבדיקת האירוע שקבעה שהתנהגות הצוות הרפואי בדנן הייתה סבירה. המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לניתוח שעברה והיו מונחים בפניה של הוועדה אבדו במהלך השנים ולא ניתן לאתרם. לאחר קביעת הוועדה שהצוות הרפואי נהג כשורה, החליטו המערערים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול שקיבלה אמם. ביהמ"ש העליון ציין שההלכה היא שחובה על הרופאים לדאוג לתיעוד של ממצאים וטיפולים בזמן אמת המתייחסים לטיפול בחולה ולשמירה של תיעוד זה. ביהמ"ש מציין שיש צורך בתיעוד לא רק בשביל קיום מעקב שוטף, ראוי ואחראי אחר התפתחות הדברים לשם קבלת ההחלטות המתאימות, אלא גם על מנת שיהווה ראיה לאירועים ולהתפתחויות שהתרחשו בעבר.
להיעדר התיעוד הרפואי יכולות שתהיינה שתי השלכות: האחת, הקמת עילת תביעה עצמאית בשל הנזק הראייתי שנגרם לתובע עקב אובדן המסמכים או אי התיעוד, כאשר היא כשלעצמה מקנה לתובע זכות לפיצויים, והשנייה היא העברת נטל השכנוע. משמעותו של העברת נטל השכנוע הוא שעל הנתבעים להוכיח שלא הייתה רשלנות רפואית בטיפול הרפואי. ביהמ"ש העליון מורה במקרה זה להחזיר את התביעה לביהמ"ש המחוזי על מנת שיקבע מהו גובה הנזק הקשור סיבתית לרשלנות הנתבעים.

סגור לתגובות

התגובות סגורות.