יוני 29 2010

העומס על מערכת הבריאות

להלן ראיון עם ד"ר רחל אדטו

אדטו הינה בעלת תואר ד"ר לרפואה מבית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים מומחית ברפואת נשים ומיילדות, בעלת תואר מוסמך במינהל עסקים MBA מטעם בית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית ועורכת דין.

היא בעלת ניסיון של שלושים שנה במערכת הבריאות ובין תפקידיה שימשה סמנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים וסגנית מנהל בי"ח הדסה עין כרם. מ-2009 היא משמשת כחברת הכנסת ה-18 מטעם מפלגת קדימה וחברה בוועדות הכנסת ביניהן בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

העיתוי לדיון בבעיות הרפואה הציבורית נראה מתאים כאשר בימים אלה נערכים דיונים על תקציב 2011- 2012.

שאלה: חברת הכנסת אדטו- נציגים מכל קצוות מערכת הבריאות מתריעים על ירידה במספר הרופאים הצעירים ובמספר המתמחים כאשר על פי נתוני משרד הבריאות החל מ-1995 בכל שנה עוזבים 200 רופאים את מערכת הבריאות. עובדה זו גורמת להגברת העומס המוטל על הרופאים במחלקות בתי החולים. כמו כן הם מצביעים על עליית מספר הרופאים הנוטשים את הרפואה הציבורית. את מוכנה להתייחס לנתונים?

תשובה: אכן ישנה ירידה במספר הרופאים לנפש במדינת ישראל. במדינות המפותחות החברות בארגון OECD בכל שנה נוספים 9 רופאים ל-100,000 איש בעוד שבמדינת ישראל נוספים בכל שנה רק 4 רופאים. עובדה זאת מצביעה על הפער בינינו לבין העולם המפותח שישראל גאה להימנות על חבריו.

שאלה: ברשותך נתייחס לנתונים שמציג ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון, המחדדים את הבעיה. לדבריו מאז 1992 בולטת הירידה בשיעור הרופאים ובעיקר בקרב הרופאים הצעירים שכיום שיעורם הינו פחות מ-0.4 ל-1000 איש לעומת שיעור הגבוה מ-0.65 בשנת 1992. בהתאם למגמה הנוכחית אומר ברלוביץ מספר הרופאים ירד ל-2.73. גם שיעור מספר המתמחים לדבריו יורד באופן מתמיד. מ- 0.11 מתמחים חדשים בשנת 1999 ל- 0.08 מתמחים בשנת 2008. ברפואה פנימית למשל , מ-200 מתמחים חדשים בשנת 2000 ירד מספרם לפחות מ-140 בשנת 2008. משרד האוצר טוען כי אין מחסור ברופאים. מהי תגובתך?

תשובה: הנתונים מצביעים על כך שמערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל קורסת. תפיסת האוצר כי אין מחסור ברופאים במדינה הינה מוטעית ומטעה. המחסור ברופאים מותנה גם במיטות אשפוז. בדיוני התקציב הנערכים בימים אלה חובה לדרוש את הגדלת מסגרת התקציב על מנת לאפשר תוספת מיטות אשפוז, תשתיות ותקני רופאים, זאת על מנת שלא נדרדר למצב המאפיין מדינות עולם שלישי.

לגבי טענת משרד האוצר שאומרת שישנם מספיק רופאים- צריך להדגיש שרוב הרופאים נמצאים במרכז תל- אביב ובבתי החולים הפרטיים ואלו מחסור ברופאים קיים בפריפריה וברפואה הציבורית. טענת האוצר שיש לפזר את הרופאים איננה מציאותית כפי שאין בנמצא מטפלות ישראליות לצורכי סיעוד המתבסס ברובו על מטפלות פיליפיניות ועובדים זרים אחרים.

שאלה: מהן לדעתך הסיבות למחסור ברופאים ובמתמחים ברפואה הציבורית?

תשובה: התשובה מורכבת. ראשית, ישנה בעיה במספר הסטודנטים שמתקבלים לבתי הספר לרפואה בארץ. מספרם מועט מדי. שנית, לדעתי הירידה בשיעור העלייה לארץ ובעקר העלייה ממדינות חבר העמים הביאה לירידה במספר הרופאים. יש לציין שהרופאים העולים שהיתוספו למערכת הבריאות הציבורית לפני 20 שנה הגיעו לגיל פרישה ואין אחרים שיחליפו אותם.

ישנה בעיה נוספת של תקינה של רופאים בבתי החולים. הקריטריונים לתקינה לא עודכנו עשרות שנים ואינם מתאימים לצרכים של היום.

שאלה: ח"כ אדטו- לדברי ד"ר חזי לוי, ראש מנהל רפואה, הורדת התמותה והארכת תוחלת החיים גורמות להעלאת הביקוש לרפואה מול המחסור המחריף בהיצע. כמו כן הוא מצביע על זליגה של רופאים מהמערכת הציבורית אל המערכת הפרטית. האם את מקבלת את השגותיו?

תשובה: בהחלט העובדות הללו תורמות להחרפת הבעיה.

שאלה: למרות העלייה במשכורות הרופאים לאחר החלטת הבוררות מיולי 2008 (ראה מאמרי מאז באתר אגודת העיתונאים) עדיין נראה לי שמשכורות הרופאים אינן מפתות יחסית לקושי ולאחריות הייחודיים למקצוע הרפואה. מהיכרות אישית אומר לך שרופא בכיר מנהל מחלקה בעל ותק של 35 שנים במקצוע מרוויח 22,000 ₪ לחודש ברוטו משכורת הכוללת 30 כוננויות־על ונטו נשאר לו 14,000 ₪ לחודש. ( ראה תלוש המשכורת ).

יש גם להתייחס לגיל ההשתכרות כאשר רופא מסוגל להתחיל להשתכר בצורה סבירה רק בסביבות גיל חמישים, אחרי שנים רבות של התמחויות שונות, בעוד שבמקצועות אחרים כגון הייטק אדם מגיע לרמת השתכרות גבוהה כבר בסביבות גיל השלושים. יש להביא בחשבון גם את משכורות הפנסיה העלובות שאינן מאפשרות השתכרות בכבוד לעת זיקנה.

תלוש משכורת של מנהל מחלקה בבית חולים בעל ותק של 35 שנים כולל 30 כוננויות־על

שאלה: מה דעתך על משכורות הרופאים?

תשובה: לא הייתי ממקדת את בעיית חסר הרופאים דווקא בשכר כי לרופאים יש פוטנציאל להרוויח ברוב מקצועות התמחותם יותר מהמשכורת הבסיסית. אכן הפנסיה עלובה אך ההסתדרות הרפואית היא הגוף הפרופסיונאלי שאמור לנהל את נושא השכר והפנסיה. כחברת כנסת לא יהיה זה נכון מצידי להתערב בעבודתו. אוכל לתמוך בהסתדרות הרפואית. אני אעסוק בשינוי תקינה, שינוי במספר מיטות אשפוז והגדלת מספר הרופאים.

הערת המראיינת: ברצוני להעיר שישנה תחושה של רופאים רבים שההסתדרות הרפואית כיום, בניגוד לעבר, לא עושה דבר למען הרופאים.

תשובה: ח"כ אדטו- את מדברת על הפוטנציאל שיש לרופאים להרוויח יותר על ידי ריבוי תורנויות, כוננויות ועבודה מאומצת בקופת חולים ובקליניקות פרטיות אך אולי דווקא עבודתו השוחקת של הרופא מהווה זרז לעזיבת המקצוע?

שאלה: הרשי לי להזכיר משהו אישי מחוויותיי בעולם הרפואה. לאחר תורנות של 36 שעות רצופות במחלקה פנימית בביה"ח שיבא בתל השומר, עליתי במכוניתי על ערוגת ורדים הקרובה לביתן הישן של המחלקה ואני זוכרת בבירור שד"ר צמח איזנשטיין וד"ר דוד חסין עזרו לי לפנות אותה מתוך הערוגה ולגרור אותה לכביש. כיום שעות התורנויות של הסטז'רים והמתמחים הוגבלו ל-24 שעות אך בעצם הם נאלצים לעבוד יותר בשל העומס הנוצר במחלקות. רופאים רבים טוענים שילדיהם מסרבים להמשיך בדרכם ופונים למקצועות רווחיים וקלים יותר כך שלא יהיה דור המשך. מהי תגובתך?

תשובה: גם תנאי עבודתם של הרופאים הם בתחום עיסוקה ההסתדרות הרפואית. אגב, לא הכול זה הכסף. אנשים נשארים מאהבת המקצוע והתנאים הקשים מקובלים בכל מרכז רפואי בעולם.

שאלה: ח"כ אדטו- יש לתת את הדעת לעובדות המדברות בעד עצמן: מסתבר שקיים חסר במתמחים דווקא במקצועות הרפואה שהם אינם בעלי פוטנציאל השתכרות גבוהה והכרוכים בעבודה מאומצת ושוחקת.

ד"ר דרור דיקר, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית אומר ש "במציאות של היום כל חודשיים נסגרת מחלקה פנימית בבית חולים מרכזי כי אין מי שיאייש את התפקידים. אנו כבר לא רואים צעירים השואפים להתמחות ברפואה פנימית" מצב שהוא מצביע עליו כמסכן חיים.

ד"ר שמואל צנגן מאיגוד רפואת הפגים מתאר מצב קשה מנשוא: "בעוד ששיעור התינוקות בישראל עלה בשנים האחרונות ב-50 אחוזים לא נוסף תקן למיטה אחת. ב-10 השנים הבאות יפרשו 20 רופאים ני אונטולוגים וייכנסו רק שישה רופאים חדשים".

ד"ר עזריאל פרל , יו"ר איגוד המרדימים טוען שבעוד שבמדינה מתוקנת ישנם 18 תקני מרדימים בישראל ישנם 6. מצב של מחסור חמור במתמחים קיים גם בכירורגיה כללית.

זאת ועוד פריחת בתי החולים הפרטיים הובילה לנטישה של מיטב הרופאים את בתי החולים הציבוריים לטובת הפרטיים. משעות אחר הצהריים בתי החולים הציבוריים ריקים מהרופאים הבכירים אשר מבצעים ניתוחים פרטיים בבתי החולים הפרטיים.

כיצד לדעתך יש לפתור את הבעיות המועלות כאן?

תשובה: לגבי חסר ברופאים- צריך לדעתי להקל על הסטודנטים החוזרים מבתי ספר לרפואה בחו"ל. חלק גדול מהסטודנטים האלה הם בעלי רמה אישית ויכולת גבוהה. יש גם לעודד עליית רופאים מחו"ל.

לדעתי יש לבטל את תוכניות לימודי הרפואה לסטודנטים האמריקאים הקיימות בבתי הספר לרפואה בתל-אביב ובבאר שבע באופן שמשרד האוצר יפצה את בתי הספר לרפואה על אובדן ההכנסות מהם. חובתה של המדינה להשקיע בסטודנטים לרפואה ישראלים. יש לקחת בחשבון ש 50- 60 סטודנטים אמריקאים תופשים מקומות קליניים על חשבון הסטודנטים הישראלים.

יש להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה גם על ידי הקלה בתנאי הקבלה. לדעתי תנאי הקבלה הם נוקשים מדי ומדד הפסיכומטרי דומיננטי מדי ואיננו משקף באמת את איכותו של הרופא העתידי.

אני מבינה את הצורך הראשוני בבחינות הללו כי אין אפשרות לראיין בכל פעם את 1500 המועמדים אך מאידך באוניברסיטאות באר שבע וירושלים מכניסים גם מדדים סוציומטריים, בחינות מרקם וראיונות וצריך להמשיך בדרך הזאת. יש להדגיש שאנשים למדו לשפר את הטכניקה של פתרונות המבחן הפסיכומטרי באמצעות קורסים חוזרים. הם מסוגלים להעלות את תוצאות המבחנים לדוגמא מציון של 709 ל 780 .

שאלה: מהן התכונות שלדעתך חייבות לאפיין את הרופא האולטימטיבי הפוטנציאלי?

תשובה: ראשית, הוא חייב להיות אדם שאוהב אנשים. שיודע לתקשר ושיודע להיות אסרטיבי מצד אחד אך גם אמפטי מצד שני. אסור לו לדעתי להיות מתנשא, עליו לשדר אמינות, להיות אינטליגנטי ואין ספק שעליו להיות בעל יכולת למידה וכישורים מתאימים. כמובן שעליו לרצות להיות רופא.

הערת המראיינת: ח"כ אדטו- הרשי לי להעיר שבעניין ביטול תכניות הלימוד של הסטודנטים האמריקאים בישראל אינני מסכימה עימך כי אני סבורה שיש חשיבות רבה לעידוד הקשר בין ישראל ובין הסטודנטים האמריקאים. חשיבותו של קשר זה הינו מעבר לערכו הכספי והשפעתו היא לטווח ארוך .

שאלה: ברשותך אני רוצה להתעכב בנושא הגדלת מספר הסטודנטים. דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב הפרופ' יוסף מקורי – נודע כדיקן שמטביע את חותמו על מצוינות חינוכו של הרופא העתידי. הוא אף עושה רבות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בכל שנה באמצעות פתיחת מסלולים שונים כמו למשל המסלול הארבע שנתי המכשיר סטודנטים המגיעים מתחומים אקדמאים רבים ומגוונים למקצוע הרפואה. לדבריו יש היום 525 סטודנטים לרפואה, לעומת 300 לפני 5 שנים ועם פתיחת ביה"ס החמישי בגליל יתווספו עוד 75 וזה ממצה את הפתרון הלימודי. פרופ יוסי מקורי טוען שעיקר החינוך הרפואי מתבצע ליד מיטות החולים ובשל העומס הרב על המחלקות המלמדות עקב הכפלת מספר הסטודנטים יש דרישה מהצוותים המלמדים להגדיל תקינה במחלקות כדי שהצוותים יתפנו להוראה. מהי תגובתך?

תשובה: אכן צריך בהחלט לטפל בבעיית התקינה של רופאים בבתי החולים ולהתאים אותה לצרכים הריאליים כיום. אם יעדכנו את התקינה יהיו יותר רופאים שיוכלו לקבל את הסטודנטים לשנים הקליניות ולא תהיה מגבלה. דבר נוסף- אם ישפרו את התקינה תימנע עזיבת רופאים לחו"ל הכוונה לאלה שעוזבים מכיוון שאינם מוצאים מקומות התמחות בארץ. אם מקומות ההתמחות יובטחו לרופאים המסיימים את לימודיהם יש סיכוי גבוה שהם יפנו גם למקצועות ההתמחות שאינם מבוקשים.

צריך לחשוב גם על תמריצים כספיים כדי לעודד את המתמחים להשתלם בחו"ל בתנאי שיחתמו על התחייבות להמשיך במקצועות הרפואה הללו כגון: טיפול נמרץ ילדים, כירורגיה כללית, הרדמה ועוד.

פתרון חשוב ביותר למרבית הבעיות של מערכת הבריאות הציבורית היא לדעתי עיגון בחוק של הכנסת שרות רפואי פרטי (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים כפי שנעשה ב-57 השנים האחרונות בבתי החולים הדסה ושערי צדק. לכן הגשתי הצעת חוק כזאת ( ראה בסוף המאמר).

אין לי ספק שאם הצעת חוק זו תעבור בכנסת מערכת הבריאות תהנה, החולים יהנו והרופאים יהנו.

שאלה: בעבר היה נהוג שר"פ בבתי החולים כגון שיבא בתל- השומר וביה"ח איכילוב והוא בוטל. מה חדש בהצעה שלך?

תשובה: ובכן, השר"פ מעולם לא היה מעוגן בחוק וכל בית חולים נהג בנושא כראות עיניו. הכנסת שר"פ בבתי החוליים הציבוריים בצורה מוגבלת ומבוקרת היא הדרך היחידה להציל את מערכת הבריאות הציבורית. שכר הרופאים הבכירים יעלה, החולים יוכלו לבחור את הרופא המטפל, הרופא המנתח ואף לקבל חוות דעת נוספת כשהמימון יגיע מתשלומי הביטוח הרפואי המשלים. בצורה זאת הרופא לא יצטרך לעזוב את בית החולים בשעות אחר הצהריים ולעבור לעבוד בבתי החולים הפרטיים וכך עבודתו תהייה פחות מסובכת ואף תימנע נטישת הרופאים את המערכת הציבורית לבתי החולים הפרטיים.

שאלה: נראה לי שתצטרכי לנווט את דרכך ולהתמודד בקופות החולים שהתנגדו בעבר וכנראה יתנגדו גם בעתיד להכנסת שר"פ לבתי החולים הציבוריים מחשש שיגרמו להן הפסדים כלכליים.

תשובה: אמת. קופות החולים יצטרכו לממש את הביטוחים המשלימים שאזרחי המדינה ברובם משלמים עבורם ולמעשה לא מנצלים אותם. קופות החולים מנווטות את החולים שלהן לבתי החולים הפרטיים השייכים להן כמו למשל אסותא השייכת לקופת חולים מכבי והרצליה מדיקל סנטר השייכת לקופת חולים כללית.

אם יכניסו שר"פ החולים יוכלו לבחור בבתי החולים הציבוריים. יש לציין שצריך לאפשר גם לאנשים שגרים בבאר־שבע ובטבריה לבחור את הרופא שלהם באמצעות השר"פ. בדרך זאת יותר רופאים יסכימו לעבוד בבתי החולים בפריפריה ולהרוויח יותר גם שם.

שאלה: ח"כ אדטו- מה לגבי אותם אנשים שאינם מסוגלים לשלם את הביטוח המשלים ועל כן לא יזכו לשר"פ?

תשובה: אלה יחזרו למערכת הבריאות הציבורית וימשיכו לקבל את אותו השרות שהם מקבלים היום.

פרופ' משה רווח, מי שהיה קצין רפואה ראשי ומנכ"ל ביה"ח רמב"ם, מנתח אף הוא את הבעיות במערכת הרפואה הציבורית כדלקמן:

"ללא ספק ישנה כיום ירידה בשיעור הרופאים בהתייחס למספר האזרחים. הבוסטר של תוספת הרופאים כתוצאה מהעלייה הגדולה ממדינות חבר העמים הולך ונשחק. בנוסף ישנה כיום ירידה ביוקרה של מקצוע הרפואה. קיים ריבוי של נשים העוסקות ברפואה בדומה למצב במקצוע ההוראה.

לא כל אלה שהם בוגרים בתי הספר לרפואה נשארים במקצוע. היום יותר מבעבר חלק מבוגרי בתי הספר לרפואה בישראל יורדים לארצות הברית, לקנדה ולארצות אחרות בין אם לצמיתות ובין אם לתקופות ארוכות".

"אני תומך בדעתו של פרופ' יוסי מקורי שללא שינוי בתנאי ההוראה בבתי החולים האוניברסיטאיים יהיה קשה מאוד להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה ולתת מענה לחסר הצפוי ברופאים. הרפואה השתנתה מקצה אל קצה והתקינה ארכאית ולא תואמת את המציאות כאשר כל בית חולים נוהג על פי המציאות שהוא נתקל בה. צריך בהחלט להגדיל את התקינה שלא נבחנה במשך שנים רבות.

לגבי מיטות אשפוז: מדובר בחסר מיטות אשפוז כשהחסר העיקרי הוא באשפוז פנימי ופדיאטרי.

לדעתי צריך לבחון לא רק את שאלת חסר המיטות אלא גם פתרונות נכונים ויעילים לטיפול בחלק מהחולים במסגרת הקהילה או טיפול המותאם יותר לגיל המבוגר שכן טיפול נכון בקהילה בדלקת ריאות עולה הרבה פחות מאשפוז במסדרון. צריך לפתח את נושא הרפואה המונעת.

בעיית המתמחים במקצועות מסוימים קשורה לדעתי למספר הבוגרים הכולל ברפואה הציבורית המצוי כיום בחסר".

"קיים עיוות היסטורי בשכר הרופאים כאשר במקום שכר הולם לפעילות הרגילה של הרופאים בבתי החולים הציבוריים הם מפוצים חלקית באמצעות תשלום עבור תורנויות וכוננויות רבות המכבידות על עבודתם. מצב זה אינו מאפשר השתכרות הולמת שאותה מנסים הרופאים להשיג באמצעות פרקטיקה פרטית ועבודות נוספות כגון מתן חוות דעת רפואיות. כל הפעילויות הנוספות האלה פוגעת בפעילותם השוטפת של הרופאים בבתי החולים הציבוריים. זאת ועוד עיוות השכר ללא ספק משפיע על בחירת המתמחים במקצועות שיש בהם פוטנציאל השתכרות גבוה יותר ובמקצועות שהם נוחים מבחינת תנאי עבודה. מסיבה זו קיים חסר ברופאים פנימיים, כירורגים כלליים, רופאי טראומה, מרדימים ועוד".

שאלה: ח"כ אדאטו- ברשותך הייתי רוצה לשמוע מהי דעתך על פעילותיו של סגן שר הבריאות כיום- מר יעקוב ליצמן .

כזכור, ליצמן שואף לכך שרפואת השיניים תהיה חלק בלתי נפרד מסל הבריאות. כוונתו של ליצמן הינה להרחיב את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולכלול בתוכו מימון מלא של טיפולי השיניים, בשלב הראשון עד גיל 18. בשלב הבא הבטיח שהמימון יורחב גם לאוכלוסיית הקשישים. ובכן?

תשובה: יש לי חילוקי דעות עימו. נקודת מבטי היא לחלוטין מקצועית ולפעמים היא נתפשת על ידו כבקורת אישית. לליצמן יש רצון להצליח. הוא מנסה לקדם את נושא רפואת השיניים לילדים באופן שהכספים שיוצאו למטרה זו יהיו על חשבון סל התרופות. הוא מנסה להעביר את הרפורמה הזאת כך שקופת החולים תיקח אחריות לטיפולי שיניים לילדים וכן לפתוח קופת חולים חמישית ייעודית לנושא ריפוי השיניים. יש להדגיש כי החוק מתיר להשתמש בכסף במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהעבירו רק דרך קופות החולים.

בחוק הביטוח הבריאות הממלכתי שנחקק ב-1995 הוציאו מחוץ לחוק שלושה נושאים: את בריאות הנפש- כיום עוסקים בחקיקה כדי להכניסה למסגרת החוק כך שקופת החולים תהיה אחראית על הנושא. את בריאות השן- שיעקוב ליצמן נחוש להכניסה לתחום האחריות של קופת החולים.

והסיעוד- שהינו לדעתי בעיה קשה של האוכלוסייה ההולכת ומזדקנת נושא שעדיין איננו מטופל כלל.

סגן שר הבריאות יעקוב ליצמן

שאלה: ח"כ אדטו- נראה לי שנושא טיפול שיניים לילדים הינו חשוב גם אם נבחן אותו ממבט של עידוד רפואה מונעת שתחסוך כסף רב בעתיד. יש לציין שהעלות המוערכת למימון הכנסת הטיפולים לסל עומדת על כ-250 מיליון שקלים. מדי שנה מוציאים אזרחי ישראל יותר מ-400 מיליון דולר על רפואת שיניים – תחום הרפואה היחיד שלא כלול בסל הבריאות ומעולם לא היה. מצב בריאות השן של אזרחי ישראל הוא הירוד ביותר מכל מדינות המערב. במחקר שנערך על ידי המרכז לחקר מדיניות חברתית בישראל הושווה מצב בריאות השן של הישראלים לחבריהם מהעולם בגילים שונים ובתחומים שונים (שיעור מקרי העששת, שיעור מקרי בעיות החניכים וכו') במרבית הפרמטרים דורגה ישראל במקום נמוך מאוד בקרב מדינות המערב, ובדירוג הכולל של כל הפרמטרים יחדיו היא דורגה במקום האחרון. ממחקרים שנערכו בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה בירושלים, עולה בין השאר כי מצב התחלואה הדנטלית בקרב הילדים בישראל, חמור בהשוואה לרוב המדינות המערביות המפותחות. רק שליש מבתי האב בישראל הצליחו לממן טיפולי שיניים לילדיהם, למעלה מ-84% מהילדים הצעירים סבלו מסיבוכים של עששת של הגיל הרך, אותה ניתן היה למנוע בקלות. האין זה כך?

תשובה: אכן. הויכוח שלי עם ליצמן איננו על המהות אלא על הדרך. אני מוצאת חוסר שקיפות באופן טיפולו בנושא הרפורמה. עולות שאלות שתשובותיהן אינן ברורות: באיזה כספים מדובר, בכמה כסף בדיוק, מאין יגיע, האם הכסף יבוא על חשבון סל התרופות גם בשנה הבאה? מתי יתחילו לטפל גם במתבגרים ובמבוגרים? אני באופן אישי רואה את בעיית הקשישים חסרי השיניים כבעיה לא פחותה מאשר בעיית הילדים.

שאלה: ובכל זאת מה קודם למה? תרופות מצילות חיים או רפואת שיניים לילדים?

תשובה: נראה לי שקידום ריפוי שיניים לילדים על חשבון תרופות מצילות חיים זהו פופוליזם לשמו. ליצמן משתייך לאוכלוסייה החרדית ואין לשכוח את ריבוי הילדים באוכלוסייה הזאת.

אפרופו סל התרופות- אני חושבת שבסל התרופות לא צריכות להיות רק תרופות מצילות חיים אלא גם תרופות שמשפרות את איכות החיים ואלה הקשורות ברפואה מונעת.

שאלה: מהי עמדתך לגבי טיפולו של סגן שר הבריאות יעקוב ליצמן בעניין בית החולים ברזילי באשקלון?

ברצוני להזכיר שליצמן בקש לבנות מיון ממוגן בביה"ח ברזילי באשקלון מבלי להזיז את הקברים העתיקים שנמצאו במקום, בעלות הגבוהה ב-130 מיליון שקלים מהתכנית המקורית שכבר אושרה, השווה לחצי מתקציב סל הבריאות השנתי.

תשובה: אני מבינה שיעקוב ליצמן כפוף להחלטות הרבנות ולכן בתפקידו כסגן שר הבריאות הוא היה צריך להעדיף את טובתה של מדינת ישראל מאחר והוא משמש כנציגם של כולם ולא רק של המגזר החרדי. אולי הוא היה צריך להימנע ממעורבות בכל הנושא הזה מכיוון שהוא לא יכול לנקוט עמדה אובייקטיבית.

שאלה: ח"כ אדטו- האמת שהייתי רוצה לראות בישראל יותר אנשים מקצועיים שיאיישו תיקים בממשלה בנושאים בעלי חשיבות עליונה כגון כלכלה וביטחון, בריאות וחינוך.

הסיכוי שלך לאייש את תיק הבריאות תלוי בעלייתה לשלטון או בהצטרפותה לקואליציה של מפלגת קדימה שאת נציגתה בכנסת. את יכולה להסביר?

תשובה: איוש התיקים בממשלה תלוי בכמה גורמים: אלו תיקים מקבלת המפלגה במשא ומתן קואליציוני, במחויבות של ראש התנועה לאנשים שברשימתו וגורמים נוספים ולאו דווקא בהתמקצעות.

שאלה: ח"כ אדטו- אי אפשר לראיין אותך ללא שאלה אחת הנוגעת לפוליטיקה. האם יש סיכוי למפלגת קדימה להצטרף לקואליציה? העיתונות ברובה סוברת שלא?

תשובה: אני סבורה שיש סיכוי כזה. מפלגת קדימה לא תיכנס לקואליציה ללא שינוי רדיקלי במצב הקיים. דהיינו שתקום ממשלה חדשה עם קווי יסוד חדשים, עם שינוי במדיניות ושינוי בשיטת הממשל. מצבה של ישראל בעולם כל כך גרוע שבנימין נתניהו יהיה חייב להבין זאת.

שאלה: חברת הכנסת אדטו, הבה ונחזור שוב לרפואה. הבנתי שאת רואה בעיגון השר"פ בחוק כפתרון לרוב הבעיות ברפואה הציבורית?

תשובה: בדיוק כך.

אני מאחלת לכולנו הצלחה בהעברת חוק השר"פ.

כניסה להצעת החוק.

ד"ר לימור שריר היא רופאה וסופרת. פרסמה עד כה שישה ספרים. מכהנת כחברת מדור ספרות במשרד התרבות והאומנות, מכהנת במועצת מאזנים – ביטאון אגודת הסופרים של מדינת ישראל , עורכת מדור תרבות ורפואה ברשת רפואה ומתנדבת בעמותת רופאים לזכויות אדם.

מידע נוסף בנושא העומס על מערכת הבריאות, באתר: רשלנות רפואית

סגור לתגובות

התגובות סגורות.