אוג' 07 2009

שיתוק מוחין CP – המדריך המלא

מאת: admin

ילדכם אובחן כסובל משיתוק מוחין? ייתכן מאד ומצבו נגרם עקב רשלנות רפואית. המדריך הבא נכתב ע"י עורכת דין ענת מולסון המייצגת הורים רבים לילדים עם שיתוק מוחין. המדריך עוסק בגורמים לשיתוק מוחין, סוגי שיתוק מוחין הקיימים, התסמינים האפשריים הקיימים אצל חולי שיתוק מוחין ודרכי פעולה להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה שהובילה לשיתוק מוחין.

_MG_5444_1

עו"ד ענת מולסון – רשלנות רפואית – שיתוק מוחין

עורכת דין המייצגת נפגעי רשלנות רפואית במקרים קשים ביותר.
טיפלה באלפי תביעות רפואיות מזה כ-14 שנים.
משמשת כבוררת ומגשרת מטעם לשכת עורכי הדין.
שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון המייצג נפגעי רשלנות רפואית.
השתתפה בהשתלמויות רפואה למשפטנים באוניברסיטת ת"א.
חברת האגודה לזכויות החולה בישראל.
חברת פורום נזיקין והוועדה לרפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין.
מרצה בפני עורכי דין ורופאים בנושא רשלנות רפואית.
נשואה ואם לשלוש בנות.


להערכת סיכויי תביעתך ניתן ליצור עימה קשר באמצעים הבאים:

1. טלפון: 1-800-200-807

2. טלפון נייד: 0524787850

3. מייל: molson@nmlaw.co.il

שיתוק מוחין – המדריך המלא:

שיתוק מוחין מתבטא בנכות, אשר נגרמת לעיתים קרובות כתוצאה מפגיעה מוחית בעת הלידה או תוך זמן קצר שלאחר לידת התינוק (עד שנתיים לערך). ההגדרה הנכונה ביותר של שיתוק מוחין היא: קבוצת הפרעות נוירולוגיות, אשר גורמות לנכות וקשיים בתפקודים המוטוריים ובעיקר בפעולת הגפיים.

בשנת 1888, גילה פרופסור ויליאם אולסר את שיתוק המוחין ומאז קמו עשרות מכוני מחקר אשר עובדים במרץ למציאת דרכי טיפול בבעיה זו. עד היום לא נמצאה כל תרופה לטיפול בשיתוק מוחין, אך נמצאו דרכים להקלה על נוקשות השרירים של חולי שיתוק מוחין.

כדאי לדעת: על פי נתונים עולמיים, בערך 3 לכל 1000 תינוקות, סובלים משיתוק מוחין, ורובם ממין זכר.

שיתוק מוחין – הגורמים:

שיתוק מוחין איננו מוגדר כהפרעה או כמחלה בודדת, אלא כשם כללי ומקיף למספר ליקויים הנגרמים בעת הלידה או לאחר הלידה, ולכן לא ניתן למנות סיבה אחת מוגדרת לתופעת שיתוק המוחין. עם זאת ניתן לומר שהסיבות השכיחות להתפתחות שיתוק מוחין אצל העובר או התינוק הן:

  • היפוקסיה ואספיקסיה – העדר חמצן ברקמות של המוח.
  • משקל לידה נמוך במיוחד – מתחת ל-1000 גרם.
  • לידת פג (פגות) – לידה בטרם שבוע 37 ובמשקל נמוך.
  • זיהומים ו-רעלנים שונים – חשיפה לרעלנים וזיהומים שונים בעת הריון.
  • פגיעות מוחיות או פגיעות ראש.
  • מניעת הגעת חמצן אל המוח של התינוק.
  • מחלות של האם בזמן תהליך ההריון. לדוגמא: אדמת, דלקת קרום המוח וכו'.
  • מחלות קשות – דלקות קרום המוח.
  • לידה לקויה – התארכות בתהליך הלידה או לידה מהירה מידי.
  • מצוקה עוברית קשה – סיבוכים וקשרים בחבל הטבור – חבל הטבור נקשר סביב גופו או צווארו של העובר או מתנתק לגמרי.

שיתוק מוחין – הסוגים:

כפי שנאמר, שיתוק מוחין זהו שם כללי ומקיף אשר מאגד בתוכו מספר הפרעות שונות. ההפרעות אשר נכללות תחת שיתוק מוחין הם:

  • מונופלגיה – שיתוק של גף (יד או רגל) אחד.
  • דיפלגיה – שיתוק בשני צידי הגוף הפוגע ברגליים באופן חמור יותר מאשר בזרועות. דיפלגיה מוחית היא צורה של שיתוק מוחין בה קיים נזק מפושט, בשתי ההמיספרות של המוח, של תאי מוח השולטים בתנועות הגפיים.
  • המיפלגיה – נכות בצד אחד של הגוף: רגל, יד וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה – נכות של שלושה גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה – נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה -תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה.
  • בחלק מהמקרים, הפגיעה כוללת גם את שרירי הפנים ואיברי הדיבור.

שיתוק מוחין – התסמינים:

רוב התסמינים המאובחנים אצל חולי שיתוק מוחין, הינם בדרך כלל תסמינים הקשורים למערכת העצבים המרכזית בגוף האדם. חולי שיתוק מוחין סובלים לרוב מבעיות ראייה, בעיות שמיעה, בעיות בדיבור ובעיות בהליכה.

סימפטומים נוספים המתלווים בדרך כלל לחולי שיתוק מוחין הם:

  • בעיות שיווי משקל – קושי לשלוט באיזון הגוף.
  • בעיות קורדינציה – יכולת תיאום בין איברים שונים.
  • פגיעה בראייה – פזילה, עיוורון.
  • פגיעה בשמיעה – ירידה בשמיעה, חירשות.
  • התקפי אפילפסיה.
  • חוסר תחושה.
  • בעיות בדיבור.
  • שיתוק בגפיים או בעיות בהנעת הגפיים.
  • בעיות בהבנה.
  • בעיות במערכת הנשימה.
  • בעיות בתפקוד איברים פנימיים חשובים כגון: לב, כבד, כליות.

כתוצאה מסימפטומים אלו, חולי שיתוק מוחין עלולים לסבול מבעיות נלוות כגון:

  • הפרעה בדרגות שונות בתפקוד בחיי היום יום המתבטאות בהליכה, בלבוש ובאכילה.
  • קיימת סכנה להזנחתם (אי התייחסות תפיסתית) של איברים פגועים וכתוצאה מכך, הגברת חוסר התנועה באותם איברים.
  • יכולת גמישות ברמה נמוכה ולקויה בעקבות חוסר תנועה וקיצור של רקמות רכות סביבם.
  • חוסר שיווי משקל, חוסר סימטריה והעמסת יתר על מפרקים מסוימים בתנועות פיצוי.
  • צפויה פגיעה בתפקודי הנשימה ובמערכת הנשימה, כוח וסבולת, תפקודי לב-ריאה ביחס לאוכלוסיה רגילה הזהה להם מבחינת הגיל והמין.
  • מחלת הנפילה (אפילפסיה) בדרגות שונות. די שכיחה בקרב נפגעי שיתוק מוחי וחשוב מאוד להתריע על כך למטפלים כדי לנקוט בהליכי זהירות מתאימים (מתבטא בעיקר בפעילות פיזיותראפיסטית בברכיה).

שיתוק מוחין – תביעת רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין:

לאחר שנגענו והסברנו על גורמים לשיתוק מוחין, נבחן את האפשרויות אשר ייתכן ועומדות בפני נפגעי שיתוק מוחין מהבחינה המשפטית. במידה וילדכם סובל משיתוק מוחין, יש חשד שעצם הגעתו למצב זה, נובעת בעקבות רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי אשר טיפל בכם לפני הלידה, במהלך שלבי ההריון, בזמן הלידה ולאחר שילדכם כבר נולד.

אם אתם חושדים שתינוקכם סובל כיום משיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית, עליכם לפנות בהקדם לעורך דין כדי לקבל ייעוץ מקצועי, ובדיקת אפשרות של תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין אצל ילדכם. חשוב לבחור עורך דין אשר מומחה ומנוסה בתחום רשלנות רפואית בפרט, ובתחום נזיקין בכלל. כדאי לדעת שבתחום רשלנות רפואית, כשליש מהתביעות בגין רשלנות רפואית מוגשות בעקבות רשלנות רפואית בלידה (!)

גם אם אינכם חושבים שמדובר ברשלנות רפואית, כדאי לבדוק זאת על מנת לאמת את הדבר. רשלנות רפואית בזמן הריון יכולה להתבטא במצבים הבאים:

  • מעקב רשלני אחר התפתחותו של העובר בזמן תקופת ההריון.
  • חוסר אבחון או איחור באבחון בעיות רפואיות אצל העובר או אצל האם.
  • פענוח לקוי או שגוי של תוצאות בדיקות רפואיות שנערכות במהלך הריון, כגון: בדיקות אולטרסאונד שונות.
  • ביצוע לא תקין או ביצוע של חלק מהבדיקות הנחוצות בזמן הריון.
  • אי מתן הסברים מתאימים לאם אודות תוצאות בדיקות הריון ומשמעותן.
  • איחור או השתהות ביילוד העובר.
  • חוסר מעקב אחר ניטור עוברי לפני לידה ו/או במהלך לידה.
  • יילוד עובר בטכניקה לא נכונה (לידה רגילה במקום לידת ניתוח קיסרי וההפך(.
  • פגיעה בעובר במהלך לידה.
  • מתן טיפול בלתי מתאים לעובר לאחר לידה.

אם החלטתם שברצונכם לבחון האם קיימת רשלנות רפואית כלפי ילדכם, עליכם לפנות לעורך דין המומחה לענייני רשלנות רפואית ודיני נזיקין, כדי שיבצע את הצעדים הבאים עבורכם (לא מומלץ לבצע את הצעדים לבד, ללא עורך דין מקצועי בתחום):

שלב א' – איסוף כל החומר הרפואי הרלוונטי – על מנת שיהיה ניתן לבחון מקרה של רשלנות רפואית, יש צורך בבדיקת המסמכים הרפואיים של האם ושל התינוק. לכן, בשלב הראשון, צריך לאסוף את התיק הרפואי של האם, הכולל בתוכו מידע על בדיקות ותוצאות בדיקות של האם החל מתחילת ההריון ועד לסופו. כמו כן, במידה ומדובר במשפחה אשר סבלה בעבר ממקרים של שיתוק מוחין או שסבלה בעבר ממחלות גנטיות אחרות, יש צורך גם לאסוף את התיקים והמסמכים הקשורים למקרים אלו.

כדאי לדעת שכאשר התינוק נולד, באופן אוטומטי נפתח לו תיק רפואי משלו. במידה ומבצעים בדיקת עילה בשאלת קיומה של רשלנות רפואית, שי כמובן לאסוף גם את התיק הרפואי הזה.

שלב ב' – התייעצות עם מומחה רפואי – לאחר שאספנו את כל המסמכים הרפואיים הדרושים לנו, אנו עוברים לשלב ההתייעצות עם המומחה הרפואי בתחום. בשלב זה יבדוק המומחה הרפואי וינתח את התוצאות הרפואיות ואת כל הבדיקות שהתבצעו בעובר ובאם. כאשר מדובר במקרים של רשלנות רפואית בלידה, מדובר במומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. לאחר שהמומחה עובר על המסמכים הרפואיים, הוא חווה דעתו האם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית.

רק אם נקבע שמדובר במקרה של רשלנות רפואית ניתן להמשיך לשלב הבא!

שלב ג' – מציאת קשר סיבתי בין הנזק לבין הרשלנות – גם בשלב הזה יש להשתמש בשירותיו של מומחה רפואי בתחום, אך הפעם אנו נבקש ממנו לנסות למצוא קשר סיבתי, בין הנזק שנגרם לבין הרשלנות. או במילים אחרות: האם אותה רשלנות רפואית נטענת, היא זו שהביאה לנזק הקיים. במקרים של שיתוק מוחין מדובר בדרך כלל ברופא מומחה בתחום נוירולוגיית ילדים או ניאונטולוגיה (מומחה בתחום רפואת פגים).

לאחר בדיקת הממצאים, ובמידה והמומחה הצליח למצוא קשר סיבתי רפואי המצליח להוכיח כי בעקבות הרשלנות הנטענת, נגרם הנזק הרפואי, ניתן להתקדם לשלב הבא והסופי – הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בזמן ההריון או הלידה.

סיכויי ההצלחה בתביעות של רשלנות רפואית בלידה:

במסגרת עבודתנו כעורכי דין העוסקים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, יוצא לנו לשמוע מהורים שילדיהם נפגעו בעקבות רשלנות רפואית, הסתייגויות שונות בדבר הגשת תביעת פיצויים נגד בית החולים שבו בוצעה הרשלנות והצוות הרפואי, מאחר ואין להם כוחות נפשיים להליך הזה או שהליך התביעה הוא מאוד ארוך ועיקש.

ניתן כמובן להבין את הרגשתם של ההורים הנדרשים במשך כל תקופה חייהם, לעסוק בטיפול בילדם המשותק מוחין ובמקום להתרכז רק בכך, לאחר הגשת תביעה חושבים שיאלצו להיכנס לעוד משברים ועימותים בבתי המשפט. אולם, בעניין חושב לדעת כי כאשר המשפחה מיוצגת ע"י עורך דין, רוב העבודה נעשית על ידו ללא כל צורך בהתערבות המשפחה, מה שמותיר להורים את הזמן הנחוץ לצורך טיפול בילדם. למעט מקרים מיוחדים ובודדים, ההליכים המשפטיים והפרוצדוראליים מנוהלים עבור המשפחה ע"י עורך הדין המייצג.

על פי החוק, אין צורך או דרישה להוכיח כי קיים קשר סיבתי של 100% בין הרשלנות ובין הנזק שנגרם לתינוק לצורך הוכחת התביעה וניתן להסתפק בסבירות נמוכה בהרבה לצורך כך. כלומר, גם אם לא בטוח במאת האחוזים, שאכן מדובר בנזק (שיתוק מוחין) שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, ולמרות שלא הוכח באופן חד משמעי, שאכן אותה רשלנות קשורה באופן סיבתי לנזק שנגרם, עדיין ניתן יהיה לקבל פיצויים.

נושא נוסף שחשוב לקחת בחשבון הוא העלות הנמוכה יחסית של הייצוג המשפטי לעומת הפיצוי הגבוה הצפוי במשרה של זכייה בתביעה. בתחום הנזיקין, שכר טרחת עורכי הדין נגבה בסיום הטיפול בתיק,באחוזים מסך הפיצויים שמתקבל בעקבות התביעה. כלומר, אם לא זכיתם בתיק, לא תתבקשו לשלם את שכר טרחת עורכי הדין והתשלום יסתכם אך ורק בגובה ההוצאות שנדרשו לצורך ניהול התיק כגון חוות דעת רפואיות, אגרת בימ"ש וכד'. שכר הטרחה הממוצע של עורכי דין בתביעות רשלנות רפואית, נע בין 20%-30% מסך הפיצויים שיתקבלו.

סכום התביעה במקרים של רשלנות רפואית בלידה שגרמה לשיתוק מוחין, הינם מן הגבוהים הנתבעים בתיקי רשלנות רפואית ויכולים להגיע למיליוני שקלים. סכומי הפיצויים המשולמים עוזרים להמשך הטיפול העתידי בילד הפגוע ותורמים למען שיפור איכות חייו מצבו הנפשי ומצבו הגופני.

איזה פיצויים ניתן לדרוש בעת תביעה לרשלנות רפואית בלידה?

כפי שנכתב לעיל, חולי שיתוק מוחין, סובלים מבעיות רבות וקשות המפריעות ומגבילות אותם עד מאוד במהלך חייהם. בין אם זה בכושר ההליכה, בכושר הראייה ובכושר המחשבה. העובדה שחולי שיתוק מוחין, חיים עם מצב זה מיומם הראשון, משפיעה על היקף וסכום התביעה, שכן יש צורך גם לחשב את הפיצויים המגיעים להם עד סוף תוחלת חייהם.

תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה כוללות בין היתר את הנושאים הבאים:

  • הפסדי השתכרות ו\או כושר השתכרות של התובע ושל הוריו – כתוצאה מהשיתוק מוחין, מאבד התובע את כושר העבודה. גם הוריו, שאינם יכולים לעבוד, כדי לפנות זמן למען הטיפול והשמירה על התובע ולהענקת חום והאהבה הדרושים לילדם.
  • הפסד פנסיה ו\או הפסד זכויות פנסיוניות – כתוצאה מהסעיף הראשון.
  • צריכת שירותי סעד – שימוש בעזרת מלווה במהלך היום.
  • עלויות שיקום גבוהות – כוללות בתוכן פיזיותראפיות, קניית מכשירי שיקום וכו'.
  • טיפולים רפואיים.
  • שיעורים פרטיים וגם לימודים מיוחדים המתאימים במיוחד לאנשים הסובלים משיתוק מוחין. השיעורים מתאימים למגבלותיהם האישיים של חולי שיתוק המוחין.
  • עלויות דיור המתאימים לצרכיו האישיים של התובע.
  • הוצאות נסיעות, רכישה ואחזקת רכב מתאים.
  • נופש ובילוי – הוצאות של התובע לימי כיף, לנופשונים וכו'.
  • סיוע נפשי גם למשפחתו של התובע.
  • הפסד הטבות בגין אי שירות בצבא הגנה לישראל.
  • פיצויים בגין: כאב וסבל, נזקים, אובדן הנאת חיים, אובדן סיכויים להינשא ולהקים משפחה.

סיכום – רשלנות רפואית בלידה – תביעת פיצויים בגין שיתוק מוחין:

טיפול בילדים החולים בשיתוק מוחין, מצריך עלויות כספיות רבות, איסוף כוחות נפשיים לטיפול בילד החולה ולעיתים אף מחלות של ההורים או בני המשפחה כתוצאה מהמצב של הילד (למשל: לחצים הגורמים להתקפי לב או התמוטטויות עצבים). במידה וילדכם אובחן כחולה שיתוק מוחין, מומלץ לא להתעכב ורצוי לפנות לעורך דין מומחה לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, כדי לבדוק אפשרות שהנזק הנגרם הוא כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה ובמידה וכן, לפתוח בהליכי תביעת פיצויים מתאימה.

הצלחה בתביעה לפיצויים בגין הרשלנות, יכולה לעזור מאוד להמשך הטיפול בילד, שכן היא מעניקה תקציב כלכלי גבוה אשר יתבטא מן הסתם, באיכות ורמת הטיפולים הגבוהה בילד, הן בבתי החולים והן בשירותי העזר הנדרשים להטבת מצבו כגון: פיזיותרפיה, מורים פרטיים, הסעות וניידות, נופשים ובילויים מתאימים לילדים חולי שיתוק מוחין ועוד.

אם ילדכם ניזוק עקב רשלנות רפואית בלידה, צרו איתנו קשר ואנו נסייע לכם, נלווה אתכם ונעזור לכם לבנות תיק תביעת פיצויים, בגין הנזק שנגרם.

סגור לתגובות

התגובות סגורות.